פסק-דין בתיק ס"ע 1024/10

התובעות ביקשו לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בסכומים הנדרשים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הזכאות ועד למועד התשלום בפועל. בסך הכל עתרו התובעות לחייב את הנתבעים בסך של 496,612 ש"ח.

2.         במסגרת כתב הגנה שהגישו הנתבעים הם ביקשו לדחות את התביעה שכן הנתבע אינו חתום על חוזה עבודה עם התובעות ואינו מחוייב לכל הגבלה לעניין עיסוקו לאחר סיום תקופת העסקתו אצל התובעות. כך גם לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה להגבלת חופש העיסוק של הנתבע.

הנתבע הכחיש את הסכומים שפורטו בתביעה ואת אופן חישובם. הנתבע טען כי נתן הודעה מוקדמת. לגרסת הנתבעים, התובעות הן אלו שחייבות לנתבע כספים מאחר שלא שילמו את מלוא זכויותיו בגין תקופת עבודתו וסיומה, לרבות שכר העבודה של החודש האחרון.

3.         בנוסף, הגיש הנתבע תביעה מטעמו נגד התובעות (להלן: "התביעה שכנגד"), כאשר הדיונים בשתי התביעות אוחדו בהתאם להחלטת כב' הנשיאה ורד שפר מיום 23.12.10.

בתביעה שכנגד עתר הנתבע לתשלום שכר העבודה עבור חודש 9/09, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה או לכל ביטוח אחר בתקופה שמחודש 2/05 ועד 7/07, פיצוי בגין הפרשה חלקית לביטוח מנהלים בתקופה שמחודש 8/07 ועד 9/09, פיצוי בגין החזר הוצאות נסיעה, פדיון חופשה ודמי הבראה. בנוסף, ביקש הנתבע להורות לנתבעות להעביר על שמו את הבעלות והזכויות בפוליסת ביטוח המנהלים בחברת "הפניקס" וכן לחייב את הנתבעות בפיצויי הלנה ו/או רווחים ו/או תשואה ו/או ריבית והצמדה. הנתבע עתר לחייב את התובעות בסך של 60,296 ש"ח, בסכומי קרן.

4.         במסגרת כתב הגנה שהגישו התובעות לתביעה שכנגד הן ביקשו לדחות את התביעה. לגרסתן, התובעת 2 לא קיבלה על עצמה את חובותיה וחיוביה של התובעת 1 כלפי עובדיה וכן לא התחייבה כלפי הנתבע לכבד את זכויותיו בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת 1 ו/או לרצף של תקופת עבודתו וזכויותיו.

נטען כי הנתבע לא נתן לתובעת 2 הודעה מוקדמת, לא התייצב לעבודה ולא עבד בפועל במהלך חודש 9/09 ולכן אינו זכאי לתשלום עבור חודש זה.

התובעות הכחישו את זכאותו של הנתבע לפיצוי בגין אי הפרשות לקרן פנסיה ואם בכלל, הרי שהנתבע זכאי להפרשות לקרן פנסיה החל מהחודש השביעי לעבודתו, כאשר לפני כן הוא היה בתקופת ניסיון. באשר לטענת הנתבע להפרשה פנסיונית בחסר, נטען כי הופרשו לו על פי דין.

התובעות טענו כי הנתבע אינו זכאי לתשלום בגין נסיעות, וגם אם נותרה יתרה לתשלום הרי שיש לקזזה כנגד אי מתן הודעה מוקדמת. כך גם רכיב זה התיישן במלואו ולחילופין בחלקו.

התובעות הכחישו את זכאותו של הנתבע לדמי הבראה, וגם אם קיימת לנתבע זכאות הרי שיש לקזזה כנגד אי מתן הודעה מוקדמת.

התובעות הכחישו את זכאות הנתבע לפיצויי הלנה ו/או להפרשי הצמדה וריבית ו/או תוספת רווחים ו/או תשואה.

5.         להלן העובדות הצריכות לעניין :

א.        התובעת 1 הינה חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 1997 ועסקה בתחומים של שמירה ואבטחה וניקיון ואחזקה. החל מחודש 5/08 החברה עוסקת בשירותי שמירה ואבטחה בלבד. התובעת 2 הינה חברה פרטית אשר החלה פעילותה בחודש 5/08 ועיסוקה במתן שירותי ניקיון ואחזקה, בין היתר ללקוחות התובעת 1 שהועברו אליה.

ב.         מר ירמיהו נגר (להלן: "ירמי"), בעל התובעת 1 יחד עם אשתו, הגב' סונלג' נגר (להלן: "סולנג'"), ובעל התובעת 2, משמש כמנכ"ל התובעת 1 וסולנג' משמשת כמנכ"ל התובעת 2.

ג.       הנתבע החל לעבוד בשירות הנתבעת 1 כמנהל מחלקת הניקיון והאחזקה בחודש 2/05 ועד 1.5.08, אז המשיך לעבוד אצל התובעת  2, עם רצף הזכויות שנצברו לזכותו בתובעת 1. בין הצדדים לא נכרת הסכם עבודה בכתב.

ד.         ביום 31.8.09 הנתבע התפטר מעבודתו אצל התובעת 2. ביום 3.9.09 סולנג' העבירה לנתבע מכתב בו אישרה שהוא הודיע על התפטרותו ביום 31.8.09 ועל כך שבכוונתו לסיים את עבודתו ביום 30.9.09 וביקשה ממנו להעביר מכתב התפטרות. באותו יום הנתבע השיב במכתב כי אכן התפטר ביום 31.8.09 והתפטרותו תיכנס לתוקף לאחר תקופת ההודעה המוקדמת ביום 30.9.09.

ה.        הנתבעת עוסקת בשירותי ניקיון ואחזקה, כאשר הנתבע הינו מנהל ובעל מניות יחיד בנתבעת. ביום 27.8.09 הנתבע מונה לדירקטור בנתבעת, וביום 22.9.09 הנתבעת נרשמה אצל רשם החברות.